הקדמה:

ערב ראש השנה של שנת תשנ"ג (1992), עם סיום לימודיי בבית-הספר התיכון אורט לבוביץ, קיבלתי כמו שאר בני המחזור ספר עם מכתב מצורף של ראש העיר דאז, יואל אלראי; במכתבו למחזור הבוגרים כתב בין היתר ראש העיר כי "מקווה אני, שבבוא העת תהיה בין התורמים לקידומה ולשגשוגה של נתניה, האהובה על כולנן".

אכן, כולי תקוה שבדרכי שלי, כחבר מועצת העיר, אני מצליח בימים אלה להוציא לפועל את תקוותו זו של ראש העיר לשעבר, יואל אלראי, וזאת למרות שמידי פעם מצא לנכון ראש העיר לשעבר לחלוק באופן פומבי על צעדים מסוימים שנקטתי, ואשר לשיטתי היו נחוצים ומועילים.